נסיעה ברכבת הרים של שוק העבודה

דמיינו את זה. אתם נכנסים למשרד ביום ראשון בבוקר. אבל במקום לקבל חיוך ובוקר טוב ממנהלת משרד אנושית, אתם מתקבלים בברכה על ידי צ'טבוט ידידותי. בחדר הישיבות שלכם, לצד קולגות לעבודה, אלגוריתמים של למידת מכונה בונים אסטרטגיות וחוזים מגמות עתידיות. נשמע בדיוני, נכון? ובכן, זה עשוי להיות העתיד הלא כל כך רחוק.

עוד סיבוב ברכבת הרים?

חשבו על המגזרים שאנו נוגעים בהם מדי יום. שירותי הבריאות למשל, כבר עדים למגע הקסם של בינה מלאכותית. תארו לעצמכם שמערכת בינה מלאכותית סורקת צילומים ובדיקות רפואיות, ועוזרת לרופאים לאבחן מחלות בדיוק מדהים. בעולם התחבורה, בינה מלאכותית נמצאת לא רק מאחורי ההגה של כלי רכב אוטונומיים, אלא גם מייעלת את זרימות התנועה ומפחיתה את העומס. מה דעתכם על רטט קל בטלפון כאשר אפליקציית הבנק מזהה עסקה חשודה? זה בינה מלאכותית שעוקבת אחרי הונאות, ושומרת על הכסף שלנו. באותו הזמן בדיוק, בינה מלאכותית מתאימה אישית את חווית הקנייה שלכם ומייעלת את ניהול שרשרת האספקה בצד השני של העולם.

אבל תחזיקו מעמד! בדיוק כמו שכולנו מגיבים אחרת לנסיעה ברכבת הרים, תעשיות ומקצועות שונים יחוו את השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה בצורה שונה. חלקם עשויים להתרגש ולקבל פוש של אנרגיה, בעוד שאחרים עלולים לקפוא מפחד, להסתחרר ולאבד את חוש הכיוון.

הרכבת ממריאה

בסוף שנת 2022 הבינה המלאכותית זינקה ממסכי סרטי המדע הבדיוני אל תוך השגרה היומיומית שלנו. היא נמצאת בטלפונים, במכוניות, בבתים שלנו, ועכשיו היא מפלסת את דרכה אל מקומות העבודה שלנו. אבל האם זה אומר שניפרד מהעבודות שלנו ומהקולגות האנושיים שלנו? בואו נצלול לכמה תובנות מרתקות שהובאו לאור על ידי ארגון ה-OECD בדוח The impact of AI on the workplace: Evidence from OECD case studies of AI implementation.

משמרת הבינה המלאכותית

בעיני רבים, הדימוי של מכוניות ומזל"טים בנהיגה עצמית מעורר צמרמורת קלה לאורך עמוד השדרה. האם אנו הולכים אל עולם שבו מכונות שולטות בכל מקום? ובכן, הממצאים של ה-OECD מצביעים על סיפור קצת אחר, יותר מרגיע אבל לגמרי מרגש. כן, חברות משתמשות בבינה מלאכותית כדי לשפר את הפרודוקטיביות והיעילות. כן, צ'טבוטים ועוזרים וירטואליים לוקחים על עצמם תפקידי שירות לקוחות. כן, מקצועות ישתנו ואף יעלמו. אבל. אנחנו עדיין לא הולכים לשוק עבודה דיסטופי.

הבשורה הגדולה שמביא עימו הדוח, היא שבמקום להחליף אותנו, בינה מלאכותית עתידה להפוך לחברה ועמיתה הכי טובה שלנו בעבודה. כלל הנראה, מעכשיו, דרישות התפקיד למשרה הבאה ייראו קצת אחרת, מה שידרוש מכל אחד ואחת ללמוד מיומנויות חדשות לעבודה עם AI. במגזרים מסוימים, כמו ייצור או תחבורה, גל האוטומציה עשוי להיות צונאמי. בעוד שבאחרים, כמו מערכת החינוך למשל, בתקווה שנראה לפחות אדוות של שינויים. לא כי הם לא נדרשים, להפך, אבל זה דיון למאמר אחר.

תובנה מרכזית אחרת מדוח ה-OECD היא שיישום AI מוצלח, ולא חשוב באיזה תחום, במהותו אינו עוסק רק בשילוב של טכנולוגיה חדשה. מדובר לא מעט בשמיעת קולם של העובדים עצמם. על ידי שיתוף עובדים בתהליך קבלת ההחלטות, חברות יכולות להבין את החששות והצרכים שלהם. זה לא רק עוזר לעצב אסטרטגיות מוצלחות, אלא גם בונה אמון בין עובדים להנהלה, מרכיב קריטי לאינטגרציה של כל טכנולוגיה, בטח כזו שעל פי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מאיימת על זהותן של כ-47% משרות קיימות.

מי מחזיק בהגאים?

במציאות שבה בינה מלאכותית עשויה לשנות את נוף שוק העבודה, לקובעי המדיניות יש תפקיד חיוני. הם צריכים להבטיח שלעובדים שיפלטו מהמערכת תהיה תמיכה, תוכניות הסבה והכשרה לכישורים אשר יסייעו להם להשתלב בעולם החדש. ישראל היא דוגמה מצוינת לחשיבה נכונה וביצוע גרוע. מי מכם יודע שכבר ביולי 2022 פרסם משרד המדע את עיקרי התכנית הלאומית לבינה מלאכותית? כזו שעתידה הייתה לעצב את מדיניות הממשלה, את כללי הרגולציה והאתיקה בשימוש בכלי בינה מלאכותית. האם נופתע שחילופי הממשלות והמציאות הפוליטית הכריעה את הכף והתכנית הלאומית נכנסה עמוק למגירה הממשלתית? אנחנו כמעט שנה אחרי ולא נעשה דבר כדי להפוך את התכנית הזו למציאות.

וזה לא שמותר לנו לנוח על זרי הדפנה. אולי זה יפתיע, אבל דווקא היתרון הטכנולוגי של ישראל, הופך לאיום הגדול בשבילה. על פי דוח של גולדמן סאקס, נתח השוק שעתיד לעבור אוטומציה בישראל עומד על כ-27%, הרבה מעל הממוצע העולמי של 18% ושני רק להונג קונג עם 29%. ואם זה לא מספיק, אנחנו נמצאים במקום "טוב" עם שיעור של 34% בלבד באמון האזרחים במערכות בינה מלאכותית. בהודו לדוגמה השיעור עומד על 75%. אם נחבר את שני הנתונים הללו, ההשפעה הדרמטית לצד חוסר אמון אימתני, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו חווים משבר תעסוקה עצום.

עתיד הבינה המלאכותית: מרגש ומבטיח

אבל העולם המהיר של ה-AI, אינו נוגע רק להחלפת האדם ואובדן מקומות עבודה. מדובר גם ביצירת אפשרויות חדשות - אוטומציה של משימות רוטיניות ומשעממות, לצד אפשרות לעבודה יצירתית יותר וסיוע בקבלת החלטות מבוססות יותר. תפקידם של מעסיקים, תאגידים ודמויות משפיעות בעולם הציבורי והעסקי, אלה שמובילים את כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו, וכל עוד הממשלות ישנות בשמירה, הוא להבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור.

גם בזמן כתיבת שורות אלה, בינה מלאכותית ממשיכה לפרוץ גבולות, ובטח הושקו עוד מספר חידושים שכבר קשה לעקוב אחריהם. זה דורש מאיתנו להסתגל ולאמץ את השינויים הללו, למרות שאין שום סיכוי לעמוד בקצב של בינה, שלפחות לטעמי כבר מזמן לא בתחרות לזו האנושית. ובכל זאת, השפעת ה-AI  על שוק העבודה לא חייבת להיות סיפור בלהות, זה יכול להיות סיפור של אבולוציה, הסתגלות וצמיחה. 

אז, בעודנו ממשיכים במסע המרגש הזה, בואו נזכור כי בכוחו של שיתוף הפעולה בין קובעי מדיניות, מעסיקים ועובדים, לרתום את כוחה של בינה מלאכותית ולעצב את עתיד העבודה באופן שיועיל לכולנו. אז, בואו לחגור את חגורות הבטיחות ולהתכונן למסע המרגש הזה.

רק בבקשה, לפחות במושב הנהג, שיהיה בנאדם!