השפעת בינה מלאכותית על הכלכלה: רבולוציה או אבולוציה?

שני דוחות. שתי תחזיות. וגולדמן זקס אחד.

האם בינה מלאכותית (AI) תשנה את הכלכלה העולמית כפי שאנו מכירים אותה? זוהי שאלה שמעסיקה כלכלנים, מנהלים ומשקיעים ברחבי העולם. קראתי השבוע את הניוזלטר המצוין של דרור גלוברמן, ובו הוא מזכיר שני דוחות שפורסמו על ידי גולדמן זקס (Goldman Sachs) המציגים תחזיות מנוגדות לחלוטין על השפעת ה-AI על הכלכלה בעשור הקרוב. הדוחות, שפורסמו בהפרש של חודש בלבד, מציגים תמונות עתיד שונות בתכלית, ומעלים שאלות מרתקות על עתיד הכלכלה בעידן ה-AI.

הדוח הראשון, שנכתב על ידי ג'וזף בריגס, כלכלן בכיר בגולדמן זקס, מציג תמונה אופטימית. לפי בריגס, AI צפויה להוביל למהפכה של ממש בשוק העבודה ובכלכלה כולה. הוא מעריך ש-AI תאפשר אוטומציה של כרבע מכלל המשימות בעבודה, מה שיוביל לעלייה משמעותית של 9% בפריון העבודה ו-6.1% בתמ"ג האמריקאי בעשור הקרוב. בריגס מסתמך על ניתוח היסטורי של התפתחויות טכנולוגיות קודמות, ומציין שבדומה לאינטרנט ולמחשוב הנייד, גם AI צפויה ליצור הזדמנויות חדשות ומקומות עבודה שעדיין לא קיימים. אני אישית, דבק בגישה זו, נכון להיום אין הוכחה כי מהפכת ה-AI שונה בהיבט זה ממהפכות קודמות. אפילו כתבתי על זה מאמר.

לעומת זאת, הדוח השני, בהובלת פרופסור דרון אסמוגלו מ-MIT וג'ים קובלו מגולדמן זקס, מציגים תמונה זהירה הרבה יותר. אסמוגלו וקובלו טוענים כי ההשפעה של AI על הכלכלה תהיה מתונה בהרבה ממה שרבים מצפים. הם מעריכים שרק כ-4.6% מכלל המשימות יושפעו מ-AI בעשור הקרוב, מה שיוביל לעלייה קטנה יחסית של 0.5% בפריון העבודה ו-0.9% בתמ"ג האמריקאי. אסמוגלו מדגיש את המגבלות הטכנולוגיות והכלכליות של AI, וקובלו אף מוסיף כי המשימות ש-AI יכולה לבצע עדיין אינן מתוחכמות דיו שהחלפתן היתה מביאה לכדאיות כלכלית.

בואו ננסה להבין איך בכל זאת התחזיות שיוצאות תחת ידיו של מוסד פיננסי אחד, כל כך שונות. הדוחות מציגים הנחות יסוד שונות לגבי קצב ההתפתחות והאימוץ של AI. בעוד שהדוח האופטימי מניח ירידה מהירה בעלויות האוטומציה ואימוץ נרחב של הטכנולוגיה, הדוח הספקני מתבסס על הערכות שמרניות יותר לגבי היתכנות הכלכלית של יישומי AI. הדוח של בריגס מדגיש את הפוטנציאל של AI ליצור משימות ומוצרים חדשים, בעוד שאסמוגלו מטיל ספק ביכולת של AI להגיע ליכולות קוגניטיביות מתקדמות בטווח הקרוב.

הפער בין התחזיות נובע גם מגישות מתודולוגיות שונות. הדוח האופטימי משתמש במודל שמביא בחשבון את הפוטנציאל להסטת עובדים למשימות חדשות ויצירת תפקידים חדשים, בעוד שהדוח הספקני מתמקד יותר בהחלפה ישירה של משימות קיימות. בנוסף, הדוח של בריגס נשען יותר על לקחים מהיסטוריית החדשנות הטכנולוגית, בעוד שאסמוגלו מדגיש את הייחודיות של AI ואת האתגרים הספציפיים שהיא מציבה.

הפער הגדול בין התחזיות מדגיש את אי הוודאות הרבה שעדיין קיימת סביב ההשפעות הכלכליות של AI. זה מעלה שאלות חשובות לגבי המוכנות שלנו לשינויים דרמטיים בשוק העבודה, והאופן שבו ממשלות וחברות צריכות להיערך לעידן ה-AI. יתרה מזאת, זה מעלה שאלות לגבי ההשלכות החברתיות של אימוץ נרחב של AI, כולל השפעות אפשריות על אי-שוויון כלכלי וצורך בהכשרה מחדש של עובדים בקנה מידה גדול.

למרות ההבדלים הדרמטיים, שני הדוחות מסכימים על דבר אחד: AI תשפיע על הכלכלה העולמית. השאלה היא רק באיזו מידה ובאיזו מהירות. עבור משקיעים, מנהלים ועובדים, המסר ברור: חשוב להישאר מעודכנים ולהיות מוכנים למגוון תרחישים. בעוד שהפוטנציאל של AI הוא עצום, יש להיזהר מאופטימיות יתר ולהביא בחשבון גם תרחישים מתונים יותר.

השיח סביב AI אינו מוגבל רק לחדרי הישיבות של אנליסטים כלכליים. בעבודתנו היומיומית עם לקוחות, אנו עדים למתח המתמיד בין ההתלהבות מהפוטנציאל של AI לבין המציאות המורכבת של יישומה. מצד אחד, ישנה התרגשות מוחשית סביב "קסם ה-AI", כאשר מודלי שפה גדולים (LLMs) נתפסים כפותחים עולם של אפשרויות בלתי מוגבלות. אולם, כאשר מעמיקים לתוך המורכבויות של תהליכי עבודה, מומחיות נדרשת, הגדרות תפקידים, ותהליכי פיתוח טכנולוגיים, מתגלה תמונה מורכבת יותר. 

האתגרים הטכניים והלוגיסטיים הם משמעותיים, וגם כאשר הטכנולוגיה מאפשרת פתרונות חדשניים, ההשקעה הכספית הנדרשת עשויה להיות ניכרת. יתרה מזאת, הכניסה לפרויקטים מבוססי AI מלווה באי-ודאות משמעותית, המזכירה לנו שלמרות ההבטחה הגדולה, הדרך ליישום מוצלח ורווחי של AI עדיין רצופה אתגרים. תובנות אלו מהשטח מחזקות את הצורך בגישה מאוזנת ומפוכחת כלפי הטמעת AI בעסקים, המשקללת את הפוטנציאל העצום לצד גישה מקצועית ומציאותית.

בסופו של דבר, רק הזמן יגיד איזו תחזית הייתה מדויקת יותר והאם גל ה-AI ימשיך לשטוף אותנו או שדווקא נחווה תקופת קיפאון (AI Winter). בינתיים, הדבר החכם הוא להישאר גמישים, להשקיע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות, ולאמץ פתרונות מבוססי בינה מלאכותית שמביאים ערך ממשי, גם אם הם לא בהכרח "פריצת הדרך" המהפכנית שעליה חולמים. ככל שהטכנולוגיה תתפתח ותשתלב בחיי היומיום, נוכל לזהות בבהירות רבה יותר את ההשפעות האמיתיות על העסק או המקצוע שלנו. זה יאפשר לנו לכוונן את האסטרטגיות העסקיות והאישיות בהתאם, ולנצל את ההזדמנויות שמביא עידן ה-AI תוך התמודדות מושכלת עם האתגרים שהוא מציב.